כאשר אלגוריתם מסחר פועל תחת אחריות ניהולית, השאלה המרכזית איננה כמה הוא הרוויח בחודש האחרון.
השאלה היא האם הוא נכס אסטרטגי יציב – או סיכון סמוי.
הערכת איכות אלגו צריכה להתבסס על חמישה מדדים מרכזיים, המשקפים צמיחה, סיכון ושרידות.
1. CAGR
Compound Annual Growth Rate
קצב הצמיחה השנתי הממוצע של ההון לאורך זמן.
זהו המדד שמייצג את הערך הכלכלי המצטבר של המערכת.
הוא עונה על השאלה: האם לאורך שנים ההון גדל בקצב סביר ועקבי.
2. Max Drawdown
הירידה המקסימלית מהשיא לשפל.
זהו מדד הסיכון החשוב ביותר מבחינת פגיעה בהון.
הוא מראה מהו עומק המשבר שהמערכת כבר חוותה – ומה עשוי לקרות שוב.
3. Sharpe Ratio
מדד יעילות סיכון.
מודד כמה תשואה מתקבלת עבור כל יחידת תנודתיות.
Sharpe גבוה משקף שימוש יעיל יותר בהון.
עם זאת, הוא אינו מחליף בדיקת עומק משברים או סיכון קיצון.
4. זמן התאוששות
הזמן שלוקח למערכת לחזור משפל לשיא חדש.
זהו מדד קריטי ליציבות תזרימית וניהולית.
התאוששות ארוכה מדי עלולה לייצר לחץ תפעולי, משקיעי ופסיכולוגי.
5. אחוז סיכון לעסקה
חלק ההון שמסוכן בכל עסקה בודדת.
זהו מנוע החשיפה של המערכת.
גם מערכת עם יתרון סטטיסטי חיובי עלולה להיכשל אם גודל הפוזיציה גדול מדי ביחס להון.
המסקנה הניהולית
אלגו איכותי איננו נמדד לפי עקומת רווח חלקה או רווחיות רגעית.
הוא נמדד לפי:
-
יציבות לאורך זמן
-
שליטה בחשיפה
-
עומק משברים סביר
-
יכולת התאוששות
-
משמעת ניהול סיכון
מערכת שמייצרת תשואה אך אינה בנויה לשרוד תנאים קיצוניים – איננה נכס.
היא התחייבות סיכון שמחכה להיחשף.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה